משפחת הצורות
לאה נאור

 

 

 
בבית מרובע עם גג משולש,
חצר מרובעת ודשא מחומש
גרה משפחה מצחיקה ממש.
אבא מרובע,
אמא משולשת עם תסרוקת מחומשת,
בן מלבן
והבת הקטנה הילה
מצחיקה וַעֲגולה.
היו להם שכנים מעויינים
ושכנות מעויינות.
המון חברים – קוים ישרים
וחברות נחמדות – נקודות.
דודה אידה
פירמידה,
ושכן, אדון בסון
אלכסון.
 
 
יום אחד
אמא משולשת עם תסרוקת מחומשת
רצתה לאפות עוגה גדולה
בשביל המשפחה והחברים שלה.
עוד לא החליטה אם עוגה מרובעת, משולשת או עגולה.
בינתיים היא לשה בצק גמיש ורך
והניחה בצד, שיעלה ויתפח.
 
הבצק עלה ותפח,
גלש מן הסיר ומילא את המטבח.
באו הבת והבן,
עגולה וּמַלבן,
ושמחו: איזה יופי ואיזה מזל
בצק שאין לו שום צורה בכלל.
אמא, מותר לשחק?
איזה יופי של בצק!
אמא אמרה: למה לא?
קחו את הבצק.  הוא שלכם. כולו.
הם לקחו את הבצק
והתחילו לשחק.
יצרו צורות מהבצק הרך
ונהנו כל כך.
יצרו כדורים ויצרו קוביות,
צורות אמיתיות וצורות דמיוניות,
צורות כוכבים וירח,
ירח עצוב או שמח.
צורת לב וצורה של פרח,
צורות בדיוק וצורות בערך.
והבצק הרך
עוד המשיך ותפח,
וכל הצורות נעשו מוזרות,
ותפחו והתנפחו והפכו לאחרות,
משולשים הפכו מחומשים,
מלבנים הפכו לבניינים
כוכבים – לירח
והבצק עוד תופח.
חיש מהר
הבצק גלש מהבית לחצר.
כדורים
הפכו לגבעות והרים,
קוביות קטנות – לצורות משונות.
באו לשחק שכנים ושכנות
מעויינים ומעויינות,
באו חברים – קוים ישרים,
חברות נחמדות – נקודות,
דודה אידה
פירמידה
והשכן, אדון בסון,
אלכסון.
 
 
כל החצר המרובעת, החצר הקטנה
הפכה למגרש המשחקים של השכונה.
וגם אמא משולשת ואבא מרובע
הצטרפו למשחק בשמחה רבה
כולם שיחקו,
צחקו,
טיפסו וגלשו
נהנו והתפלשו
וזרקו זה בזה כדורים
וטיפסו על הגבעות וההרים.
.
 
כולם שיחקו וצחקו עד מאוחר,
וכשהם הלכו הביתה, וכשהמשחק נגמר
הבצק נשאר.
הם הבטיחו שימשיכו לשחק בו גם מחר.
 
 
השכם השכם בבוקר, עוד לא כיבו את הירח,
התייצבה כל השכונה על הבצק בלב שמח.
מי בא?
אבא מרובע
אמא משולשת עם תסרוקת מחומשת
הבן - מלבן
הבת הילה מתוקה ועגולה
שכנים מעויינים ושכנות מעויינות,
המון חברים - קוים ישרים,
וחברות נחמדות - נקודות.
דודה אידה - פירמידה,
והשכן, אדון בסון -
אלכסון.
 
 

בחזרה לסיפורי אגדה מן המיתולוגיה היוונית »