אחותי תמר נאור נפטרה בתאריך 16.10.2023, בתוך המלחמה הנוראה, זמן קצר לאחר מותו של חברה לחיים אברם, ובתה הבכורה רננה.
שבועיים אחרי יום הולדתה ה- 94.
היא נפטרה בשיבה טובה, ולמזלה הטוב אולי כבר לא ידעה על מות אהובי לבה, ועל המלחמה הנוראה שנכדיה לוחמים בה,
מה שכתבה לנו בתה , אחייניתי אורני לבני:
משפחה יקרה, היום אנחנו נפרדים מאמא שלנו, שבועיים אחרי יום הולדתה ה 94. בשנה האחרובה היא לא ממש הייתה איתנו ואני שמחה שהיא לא הייתה מודעת למה שקרה למדינה שעליה לחמה בפלמ"ח. ובמיוחד למה שקרה בשבוע האחרון ליד קיבוץ ארז בעוטף עזה.
נשב שבעה בבית של ההורים.
אלה ימים מאד כואבים במדינה שלנו. תרגישו לגמרי בנוח לנחם מרחוק ותשמרט על עצמכם.
ההלוויה התקיימה באותו יום. לבקשתה של אורני כתבתי את הדברים האלה ונכדתה של תמר, מורן, קראה אותם.
על אחותי הגדולה תמר.
רציתי לספר לכם רק כמה פרטים, אולי לא ידועים, על אחותי הגדולה באמת.
אני זוכרת, במלחמת השחרור תמר סיפרה לנו שהיא נמצאת במשרד בתל אביב. במקום בטוח, כדי שאמא ואבא לא ידאגו לה, (היו להם די דאגות מהעובדה שאחינו הגדול יוסף נמצא אז בירושלים הנצורה.) היא הצליחה לרמות אותנו עד שפעם בא אלינו מישהו מהפלמ"ח וסיפר שפגש את תמר בשיירה לירושלים, היא הייתה הפלמחניקית ששמרה עליו. מאז הורי לא הפסיקו לדאוג ואני לא הפסקתי להעריץ אותה. ניסיתי לעשות כל מה שהיא עשתה.
היא למדה בבית הספר החקלאי בפתח תקוה, כשהגיע תורי בית הספר ההוא נסגר הלכתי ללמוד בבית הספר החקלאי עיינות. היא הייתה בפלמ"ח אבל עד שהגעתי פרקו את הפלמ"ח והלכתי לנח"ל. היא הייתה בין מקימי ארז, ואני בין מקימי נח"ל עוז. היא התחתנה עם אברם נאור ואני עם מוטקה נאור, ויש עוד .
אגלה לכם סוד. היא בעצם עמדה מאחורי השיר "זאת הייתה התחלה" שנכתב לחגיגות 25 שנה לקיבוץ צובה.ומושמעבכל חגיגה בקיביץ עד היום. היא סיפרה לי איך הגיעו להר הזה בשתי משאיות, איך בנו את הצריפים ואכלו פירות מן הבוסתן, איך שתו מים שהובאו בפחים מן המעיין. ואפילו על הדי התותחים שנשמעו כאשר הרצפלד שר. "מה גדול היום הזה" כל פרט בשיר היה שלה, אני רק חרזתי את החרוזים.
היום אנחנו נפרדים מתמר, היא הצטרפה לאברם ולרננה, בעולם אולי טוב יותר.
אבל למזלנו הטוב השאירה לנו את המשפחה הגדולה והנפלאה שהקימה, שבט נאור שבט הבוסתן, נאחל למשפחה הנפלאה שתתגבר על כל הקשיים והצרות שהביאה עליה השנה הקשה הזאת, שתמשיך להתרחב ולהתפתח.
ולעולם לא להתייאש.
לאה
| « לפרק הקודם | לפרק הבא » |
