גברת קשקשת ותזמורת כלי קשת בארץ צליל
אודות המחזה |
המחזה בשלמותו |
תגובות וביקורות |
לכל המחזות |
גברת קשקשת ותזמורת כלי קשת
בארץ צליל
מאת לאה נאור
משתתפים: תזמורת כלי קשת
מנצחת - שגם משוחחת ומתווכחת.
גברת קשקשת שלא מתייאשת
הקדמה: (מנצחת או אחד הנגנים)
ברוכים הבאים ילדות וילדים
הורים ודודים, וחברים וידידים.
אנא, כבו טלפונים ניידים
ואנו מאחלים לכם שעה של נחת,
עם גברת קשקשת הנרגשת,
תזמורת כלי קשת
מנצחת
ומוסיקה משובחת.
המנגנים מוכנים? מוכנים כל הכלים?
אנחנו מתחילים.
(חמישייה מנגנת "מוסיקת לילה זעירה" של מוצרט)
דליה: (נכנסת עם תיק גדול)
מנצחת: סליחה, גברת, לאן את ממהרת?
דליה: שלום לילדים, שלום למבוגרים. שלום למנגנים, שלום למנצחת.
מנצחת: (לקהל) סליחה, יש כאן הפרעה קשה. גברת, תרדי בבקשה!
(מנסה לסלק אותה, דליה מתחמקת)
דליה: זאת היתה מוסיקה יפה. נהניתי נורא.
מנצחת: זאת היתה "מוסיקת לילה זעירה" של מוצרט.
דליה: מוצרט? זה שכתב מנגינות כשהיה בן שש?
מ. הוא היה ילד פלא
דליה: יש לו עוד הרבה מנגינות יפות כאלה?
מ: כן.
(מרימה את השרביט, מנסה לנצח, דליה מפריעה)
ד: אני רוצה לשמוע עוד. נורא בא לי.
מ: (רומזת לחמישייה לנגן אבל דליה ממשיכה לדבר והיא מוותרת)
דליה : אבל קודם הייתי רוצה שתעזרו לי....
מ. במה...
ד. לספר לילדים סיפור מוסיקלי:
מ. סיפור מוסיקלי? נהדר.
אבל שיהיה קצר.
ד. שם הספור "גברת קשקשת וחמישיית כלי קשת בארץ צליל"
אי שם… בעולם… יש ארץ טובה.
לפעמים שמחה… (אביב ויואלדי)
לפעמים עצובה… (גריג)
לפעמים נדמה לי שהיא רחוקה… (צ'ייקובסקי. "פייניסימו")
לפעמים קרובה… (צ'ייקובסקי)
לפעמים צועדת…. (שומן)
ולפעמים רוקדת… (שטראוס).
מאחורי הסיפורים, במקום שנגמרות כל המלים,
שם גרים הצלילים.
זוהי ארץ עם שם לא רגיל.
קוראים לה… איך?
נכון. ארץ צליל.
בארץ צליל גרה גברת,
גברת לגמרי אחרת.
קצת מצחיקה והרבה מפוזרת.
רק בחרוזים היא מדברת.
ממהרת, מתרגשת,
כל היום רק מקשקשת.
איך קוראים לגברת?
(פאוזה)
גברת קשקשת.
נגיד שאני גברת קשקשת.
חכו ותראו, אני רק מתלבשת.
2) מוסיקה – (צייקובסקי – ולס מתוך סרנדה למיתרים – 4 דק')
(קשקשת מתלבשת לקצב המוסיקה)
עכשיו אני גברת קשקשת. נעים מאד,
ואני רוצה לגלות לכם סוד:
אני אוהבת מוסיקה מאד מאד.
יש לי כל מיני הפתעות,
אני יודעת לעשות נסים ונפלאות.
מ. לנגן את יודעת?
ד. אני לא יודעת לנגן על שום כלי!
זאת הבעיה הכי הכי שלי.
יום אחד, יום יפה במיוחד,
אני טיילתי, לא כל כך הסתכלתי,
פתאום נתקלתי.
(נתקלת במנצחת, אפקט מוסיקלי)
ד: סליחה, אני מצטערת.
מ: גברת! תסתכלי לאן את הולכת!
תסתכלי על מי את דורכת!
ד: על מי?
מ: אני מנצחת על תזמורת כלי הקשת!
ד: מה זה כלי קשת?
מ: אלה כלי נגינה…
ד: אני לא מבינה...
מ: כלי נגינה שיש להם מיתרים ויש להם קשת.
ד: כלי נגינה שיש להם מיתרים ויש להם קשת?
גברת קשקשת לא רואה שום קשת.
מ: את לא רואה קשת?
בבקשה. את יכולה לגשת.
(מראים לה את הקשתות) זאת קשת, וזאת קשת …
דליה: וגם זאת קשת?
היי, אם זאת קשת על מי היא יורה?
ואיפה החצים שלה ואיפה המטרה?
אם זאת קשת
אז איפה הגשם?
(פותחת מטרייה צבעונית)
3) מוסיקה של חלום. ויואלדי – חורף, פרק שני
דליה : (הולכת כמו בחלום, נתקלת במנצחת)
תזמורת: (אפקט מוסיקלי של פגיעה)
דליה: שוב פגעתי בך? סליחה. זה קורה לי לפעמים.
הייתי מוקסמת. זאת קשת קסמים?
אני חלמתי חלום מסובך.
זה היה חלום כל כך...
חלמתי שאני כל נגינה עם קשת.
מנצחת: אי אפשר, הגברת קשקשת מקשקשת
באמת, להיות כלי קשת!
תתאכזבי אם אגיד לך בנימוס
שהקשתות שלנו עשויות בסך הכל משערות זנב סוס?
דליה: (מאוכזבת) קשת משערות של זנב? איך הקשת לא מתביישת?
מנצחת: מצטערת.
דליה: לפחות הסוס דוהר?
מנצחת: המנגינות יכולות לדהור מהר,
ממש כמו סוס דוהר:
תזמורת: (מוסיקה המדגימה דהרות סוסים. רוסיני מתוך פתיחה לוילהלם טל, או גריג, פרק
ראשון מתוך סוויטת הולברג)
דליה: (מדגימה דהרות סוס)
בארץ צליל הכל אפשרי.
חלמתי שיש לי קשת ויש לי מיתרים,
ואתם מנגנים בכלי קשת.
אני כל כך מבקשת.
(חולמת) להיות כלי קשת גדול. הכי הכי גדול.
(לילדים)מי מכלי הקשת פה הכי גדול?
(פאוזה)
(למנגן הקונטרבס) סליחה הרשה לי לשאול
באופן הכי מנומס.
מה זה?
מנגן: (בקול נמוך) קונטרבס.
דליה: אה, קונטרבס,
מנצחת: בעברית קוראים לו בטנון,
כי הוא מנגן מהבטן.
דליה: אז אתה בטנונאי, וזה בטנון.
אפשר לשמוע ניגון?
קונטרבס: דוגמא: סולו קונטרבס קטע הפיל מתוך "קרנבל החיות" של סן סנס
דליה: איזה קול!
והוא הכי גדול.
הוא גדול כמו טיל.
מ: לא. הוא גדול כמו פיל.
דליה: זה יכול להיות?
מ: בטח, זה קטע הפיל מתוך "קרנבל החיות".
דליה: אה, בגלל שהוא פיל – יש לו כח.
הוא מנגן בעמידה וזה די נוח.
שימו לב, עכשיו אני קונטרבס.
( מנסה לחקות אותו)
איך זה היה?
מ. (או מנגן הקונטרבס) יש לך בעיה:
הקול שלך לא מספיק נמוך, ובכלל לא עמוק.
להיות קונטרבס זה לא צחוק.
גברת, את לא קונטרבס.
דליה: אוף! איזה בס!
(קונטרבס משמיע צליל חזק וצורם שכאילו מעיף את דליה הצידה)
דליה: אני עצובה. אין לי מצב רוח.
הקונטרבס חושב שהוא גדול? הוא סתם נפוח.
אבל גברת קשקשת לא מתייאשת.
יש עוד כלי קשת.
הנה אני ניגשת.
(ניגשת אל מנגנות הצ'לו)
סליחה על מה אתן מנגנות?
מנגנות: צ'לו.
דליה: מה מנגן הצ'לו?
מנגנות: מה שיוצא לו.
דליה: אתן יכולות לנגן לי מנגינה לא ארוכה ולא קשה?
מנגנות: בבקשה.
* מוסיקה – דוגמא: סולו מתוך הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט
דליה: נהדר! איזה קול.
גם הצ'לו די גדול.
להיות צ'לו זה בטח קל.
הצ'לו יוצ'א לו מן הכלל.
(מנסה לחקות צ'לו)
דליה: אח אח אח! זה היה משובח?
מ: לא כל כך.
דליה: מה, הקול שלי לא היה כמו קול של צ'לו?
מנגנות: אפילו לא דומה לו.
(הצ'לו משמיע צליל חזק וצורם שכאילו מעיף את דליה הצידה)
דליה: אני עצובה, אבל גברת קשקשת לא מתייאשת
יש עוד כלי קשת.
עוד לא הגיע הזמן לגמור.
בכלל לא ניסיתי להיות…
(לילדים) מה?
(פאוזה)
נכון. כינור.
(ניגשת אל נגן הויולה) סליחה, אתה מנגן על כינור?
נגן: לא.
דליה: אבל אתה מחזיק את הכלי כמו כינור, מתחת לסנטר.
מ.: נכון, אבל זה כלי נגינה אחר.
הוא יותר גדול מהכינור.
זאת ויולה.
דליה: לאן וי עולה?
מ.: מי עולה?
דליה: אם היא לא עולה למה אמרת וי עולה?
מ.: לא אמרתי וי עולה, אמרתי ויולה.
דליה: טוב, אז לאן היא עולה?
מ.: (בחיוך) הויולה באמת עולה בסולם הצלילים.
יותר גבוה מהצ'לו,
ויותר נמוך מהכינור.
דליה: (מבולבלת) נמוך… גבוה…
אפשר לשמוע?
* מוסיקה – דוגמא: וויולה מתוך סנט את'וני סוויט של הולסט
דליה: (מהססת בין הויולה לכינור הראשון)
אז להיות ויולה או כינור,
מה כדאי לי לבחור?
* מוסיקה – דוגמא: קטע סולו לכינור
דליה: רגע, מה אני מקשקשת?
הלוא הכינור הוא המלך של כל כלי הקשת.
אולי אני אהיה כינור? אני כל כך מתרגשת.
מנצחת: יש פה קבוצת כינור ראשון ויש קבוצת כינור שני.
דליה: אז מי אני?
איזה רעיון עלה בראשי:
אולי אני אפתח קבוצת כינור שלישי?
מ: אין לנו קבוצת כינור שלישי.
דליה: (בשמחה) אם אין כינור שלישי אז יש לי מקום!
מ: מה פתאום?
אצלנו אין שום כינור שלישי…
אבל אל תיקחי את זה באופן אישי.
את לא יכולה להיות כלי קשת!
דליה: אני עצובה. אבל גברת קשקשת לא מתייאשת,
הלוא יש כאן עוד מישהי חוץ מכלי הקשת.
יש לי הצעה מוצלחת:
אני אהיה המנצחת!
מנצחת אורחת!
מ: (בכעס)גם כן מנצחת מוצלחת!
את חושבת שלנצח זה כל כך קל?
(מנסה לגרש אותה עם השרביט)
דליה: בטח: מה את עושה פה בכלל
את רק עומדת ומרימה את היד
וכל הכלים נשמעים לך מיד.
(למנצחת) תזוזי רק שנייה
תני לי לנצח קצת. לא תהיה בעיה.
(לילדים) יוהוהו! גברת קשקשת כל כך מתרגשת.
גם אני יכולה לעשות תנועות,
רוצה לראות?
(דליה מצליחה לחטוף את השרביט, אחרי מאבק קטן,)
מ: (בחיוך) רוצה לראות, מאד רוצה לראות!
(דליה מנצחת על התזמורת)
תזמורת: (קטע לקוינטט. קקפוניה. הליווי לא מתאים לסולנים.
(דליה נבוכה, משתחווה, מנסה שוב.)
תזמורת: בלגן שלם בנגינה. אסון.
מ: ( מסלקת את דליה בכוח. לוקחת את השרביט ומנצחת.
הקטע נשמע כמו שהוא צריך להישמע)
4) מוסיקה: ברטוק – ריקודים רומניים.
דליה: (מופתעת מהשינוי)
זה היה נפלא.
מ. ניגנו ריקודים רומניים מאת ברטוק.
דליה: מוסיקה משגעת
מה, גם לנפנף בידיים צריך לדעת?
אני משתגעת!
אני לא ידעתי ש…
מ: לנצח זה התפקיד הכי קשה.
דליה: עכשיו אני מבינה.
מ: המנצח צריך לדעת את הקצב ואת המנגינה.
ויש לו עוד בעיה,
הוא צריך להכיר את התפקידים של כל הכלים בכל שנייה,
דליה: זאת באמת בעיה.
(חושבת רגע, מחליטה כאילו להכריז מלחמה)
טוב, אז בינתיים שלום לכלי הקשת.
(לילדים) אבל גברת קשקשת לא מתייאשת.
(חוטפת את הקשת של הכינור הראשון)
איך היא תוכל לנגן בלי קשת?
הם יצטרכו להזמין את גברת קשקשת!
נגנים: מתחילים את פולקה פיציקטו (2 תיבות ראשונות)
דליה: (מופתעת) יה…. מה זה היה?
מ: קוראים לזה פיציקטו
דליה: מה?
(עוד שתי תיבות)
מ: פיציקטו.
דליה: פיצי קטון?
מ: פי-צי-ק-טו. זאת מלה באיטלקית.
דליה: אה, כן. פיצה פיציקטו. פיצה לפיצפונים.
מ: (מניעה בראשה לשלילה)
דליה: אולי פיצה קטנה?
מ: שום פיצה.
דליה: גם לא פיצה פיצי קטנטונת כזאת?
מ: פיציקטו זה באיטלקית "לפרוט".
לפרוט על המיתרים עם האצבעות.
5) מוסיקה: פולקה פיציקטו של שטראוס
מ. זה היה פולקה פיציקטו של שטראוס
דליה: זה היה פיציקטו. לא רע!
אבל הבעיה שלכם לא נגמרה,
כי לפרוט כל הזמן באצבעות זה יכאב לכם נורא.
ואני את הקשת הזאת לא מחזירה.
מ. (חוטפת לדליה את הקשת, מחזירה אותה לכינור הראשון)
דליה: אוף! היא לקחה לי את הקשת.
אבל גברת קשקשת לא מתייאשת.
הלוואי שיקרה פה משהו איום ונורא,
הלוואי שתבוא דבורה,
מרגיזזזה מזזזמזזזמת, זריזזזה
דבורה עם עוקץ גדול נורא…
זזזז… ותעקוץ למנצחת את קצה השרביט.
6) מוסיקה: מעוף הדבורה של רימסקי קורסקוב
דליה: זזזז..., איזו דבורה! לא רע!
שמעתם איך היא זזזזמזמה ועברה?
שמעתם איך היא זזזזמזמה וחזרה?
שמעתם איך היא זזה וזמזמה?
לא דבורה אחת! כוורת שלמה!
מ: זה היה "מעוף הדבורה" מאת רימסקי קורסקוב
דליה: זזזז… איזו דבורה.
אני מפחדת נורא.
דבורים זה עניין מסוכן.
וגם יש לי הרגשה שלא רוצים אותי כאן.
אז אני אלך לי ונגמר העניין.
7) מוסיקה: שטראוס - מארש רדצקי
(דליה צועדת יחד עם המוסיקה)
דליה: (נעצרת כשהמוסיקה מפסיקה) זאת מנגינה שעוזרת ללכת.
מ: כן זה שיר לכת.
דליה: (לחמישייה, בכעס) תודה.
שנתתם לי מנגינה מצעידה.
אתם רוצים שאני אתחיל לצעוד?
אני מבינה את הרמז טוב מאד (הולכת, נעלבת, נעצרת).
אני אשב ביחד עם הקהל.
הקהל שלנו הוא יוצא מן הכלל
(לקהל) אתם הכי חשובים שיש!
תזמורת בלי קהל – היא כמו גפרור בלי אש .
(מתכוונת לרדת מן הבמה.)
מ: את תחזרי.
דליה : (נעצרת. בלעג) מה את אומרת!
מ: ננגן לך מנגינה עם פזמון חוזר – ואת חוזרת.
תזמורת: קטע מתוך מוצארט, רונדו מתוך סונטה רומאית
דליה: את אומרת שהפזמון הזה חוזר כל הזמן?
(לילדים) טוב, אז אנחנו נחכה לו כאן.
כשיחזור נעשה לו סימן.
8) מוסיקה: מוצרט – הרונדו בשלמותו
דליה ועידית מארגנות משחק תנועות עם הילדים בכל פעם שמופיע הפזמון החוזר)
( שיר לפזמון החוזר (המנצחת, דליה מצטרפת)
שוב חוזר לו הפזמון
ברגע הנכון.
מתרחק לו ועובר
אבל תמיד חוזר.
לה לה לה לה לה
הי, פזמון נחמד, ברוך הבא,
שלום, תודה רבה.
דליה: העניין הזה מתחיל למצוא חן בעיני.
אולי עוד מנגינה קטנה ודי?
מנגינה קטנה
באמת אחרונה.
מ. ננגן במיוחד בשבילך מנגינה אחרונה:
פידל פאדל מאת לרוי אנדרסון
דליה. מה?
מ. פידל פאדל
דליה. מה זה פידל פאדל?
מ. פידל זה באנגלית כינור.
דליה. כינור, קל לזכור. אין בעיות.
מ. פאדל זה באנגלית שטויות.
דליה. כינורות שעושם שטויות?
שטויות כינוריות?
יופי! אני רוצה לשמוע שטויות כינוריות!
מוסיקה: פידל פאדל של לירוי אנדרסון.
דליה תודה רבה
אלה היו שטויות כינוריות
הכי שטותיות שיכולות בכלל להיות!
נהניתי מאד מהמנגינה,
חבל שזאת הייתה מנגינה אחרונה
אבל...(צועקת) אני רוצה להיות כלי נגינה!!!
מ: גברת קשקשת, הפתרון -
נמצא אצלך... בתוך הגרון.
לכולנו יש בגרון שני מיתרים
בעזרתם אנו מדברים ושרים.
אלה מיתרי הקול, והגרון שלך הוא כלי נגינה.
דליה: אני לא מאמינה! אני כלי נגינה?
מ. בארץ צליל יש קסם. הכל פה אפשרי
דליה: נכון שאין לי קשת אבל בגרון יש לי מיתרים!
אני כלי נגינה
ולסיום אני הזמרת
(בהתרגשות) גברת קשקשת,
בליווי המנצחת וחמישיית כלי קשת!!!
יווו... כמה שאני מתרגשת!
מ. טוב, אם את מתעקשת...
את מוכנה?
דליה: כן! יוהוהו! (שרה) אני כלי נגינה!
9) מוסיקה: (פוניקולי פוניקולה) עידית ודליה שרות ביחד עם החמישייה.
פוניקולי פוניקולה שיר סיום
שלום, היה נעים להיות ביחד
היה נעים, נעים מאד.
שלום, הייתה לנו שעה של נחת
להתראות. להתראות.
שלום, אולי תיקחו איתכם לדרך
שמחה קטנה, שמחה קטנה,
שלום, אולי תיקחו איתכם לדרך
כמה מלים ומנגינה....
שירו שירו, בואו ונשיר
שתשמח איתנו כל העיר
צלילים יפים צלילים עפים אתם תשירו עוד ועוד
צלילים קלים צלילים צלולים. שלום שלום, להתראות.
שלום והרבה הרבה תודות
לילדים ולילדות
* לסיום, כהדרן – התזמורת ממשיכה לנגן פוניקולי פוניקולה. חוזרים על השיר יחד עם הקהל.
שלום, היה נעים לשיר ביחד...
